הבלוג עבר דירה

מנויים יקרים שלי,

מרבית המנויים כבר עברו איתי בלוג החדש (ובפניהם אני מתנצלת על ההודעה הכפולה), אבל יש מנויים חדשים שנרשמו בשבועיים האחרונים, ואליכם אני פונה כעת: הבלוג הזה לא פעיל.

תוכל למצוא את המתכונים שלי, ואת צילומיה הנפלאים של נעה קדמי, במשכננו החדש: http://www.parperaot.co.il/

נתראה שם!

מודעות פרסומת

סלט עגבניות וסלרי

הבלוג עובר דירה!

אנחנו עדיין בעיצומה של פריקת הארגזים מכאן והפתיחתם בבלוג החדש, ואני כותבת כדי שהמנויים היקרים שלי יוכלו לראות את הפוסט בבלוג החדש, כי רשימת המנויים טרם עשתה את דרכה אליו.

סלט עגבניות וסלרי קליל וטעים ממש פה:

http://www.parperaot.co.il/?p=553

מקווה שבפוסט הבא כבר תימסר הודעה אוטומטית.

v&A-4

סלט מאש וכרובית עם ענבים ירוקים, גבינת עזים וזרעי חמניה

DSC_4734

התעלתה על עצמה בתצלומים יפהפיים: נעה קדמי

DSC_4673-2

כל עונה של השנה היא עונה טובה לסלט מבחינתי, אבל אין ספק שבקיץ מפלס הסלטים עולה. גם כי חם ואין כוח לטרוח יותר מדי במטבח, גם כי חם ואין חשק ממש לאכול אוכל מבושל, גם כי חם וסלט מצנן את הגוף, וגם, ובכן, כי חם. האם כבר ציינתי את זה? ואני דווקא פחות סובלת מהחום יחסית לרוב האנשים.

DSC_4706

שמתי לב שיש לי כמה חוקים בלתי-כתובים כשאני מכינה סלט. לא תמיד אני מיישמת את כולם, אבל לרוב אני מיישמת את רובם.  כמעט תמיד יהיה שם פרי. כמעט תמיד יהיו שם אגוזים או גרעינים, קלויים קלות על מחבת יבשה. לעתים קרובות תהיה שם גבינה. אני משתדלת גם שיהיה צבעוני. כאן לא הצלחתי בהקשר הצבעוני. קיוויתי להשתמש בענבים אדומים, אבל לא היו לי. עדיין יצא סלט יפה ומעורר תאבון במראהו.

סלט מאש, ענבים וזרעי חמניה

השתמשתי במאש מושרה ומונבט. מאש ועדשים ידידותיים מאוד להנבטה, ולעתים קרובות מתחילים להוציא מבט כבר בהשריה, בייחוד בקיץ. המאש בושל קלות, כך שיתרכך אבל עדיין יהיה נגיס. אפשר בהחלט להשתמש במאש שלא הונבט, ואפילו שלא הושרה. ההשריה וההנבטה מקלות מאוד על עיכול הקטניות ומסייעות לנו להיפטר מהחומצה הפיטית (שלא טובה לנו, כי היא מונעת או מעכבת ספיגה של חומרים כמו סידן וברזל).

DSC_4678

סלט מאש וכרובית עם ענבים ירוקים, גבינת עזים וזרעי חמניה

1.5 כוסות מאש מבושל  (שזה בערך 3/4 כוס מאש לא מבושל ולא מונבט, ובערך כוס ורבע מאש מונבט לפני בישול)

חצי ראש כרובית בינונית, מפורק לפרחים

2 כפות שמן זית

מעט מלח גס

1 כוס ענבים, חצויים

חצי כוס זרעי חמניה, קלויים קלות על מחבת יבשה

חצי גליל גבינת פרומעז, חתוך לקוביות

1 צרור פטרוזיליה, קצוץ

שמן זית ומיץ לימון טרי – בנדיבות

מלח גס ופלפל טחון טרי – לפי הטעם

  1. מערבבים את פרחי הכרובית עם שתי כפות שמן זית ומעט מלח גב, וצולים אותם בחום בינוני עד השחמה. מצננים.
  2. מערבבים בקערה את כל החומרים.
  3. מתבלים בשמן זית ומיץ לימון, במלח ובפלפל, ומערבבים שוב. טועמים ומתקנים תיבול.

מרק גריסים וירקות

אני מתה על מרק גריסים, וכמעט ולא מכינה, כי רענן לא אוהב גריסים, אצל הילדים חלק לא אוכלים גריסים, חלק לא אוכלים חלק מהירקות, חלק לא אוכלים אף אחד מהירקות – רק מלחשוב על זה נהיה לי כאב ראש ואני מכינה מרק עוף או עדשים או משהו אחר שנמצא בקונצנזוס המרקים המשפחתי.

מרק גריסים

תמר הולכת שלוש פעמים בשבוע לגן הורים (שזה אומר שההורים הם הגננים והבית הוא הגן), ולא מזמן כשהפקדתי אותה באחד הבתים באחד הימים, מילא ריח של מרק גריסים את כל הבית, ולמרבית הצער, אני לא הייתי שם כדי לאסוף אותה ולטעום ממנו בסוף היום.

בשבוע שאחרי הגן התארח אצלנו, והחלטתי שזה יהיה זמן טוב להכין אחד בעצמי, ככה אוכל להיות בטוחה שלא אהיה הלקוחה היחידה שלו. הגן הוא טבעוני, ולכן, במקום לזרוק למרק כמה כנפיים או להשתמש בבסיס של ציר עוף, השתמשתי ברוטב סויה, במשחת מיסו ובאצות היז'יקי כדי לתת לו טעם. אם היו לי כמה פטריות מיובשות, הייתי עושה בהן שימוש ללא היסוס, אבל לא היו.

מרק גריסים

מרק גריסים וירקות

1 כוס גריסים (160 ג' בערך)
1 בצל קצוץ
1 סלסלה פטריות פרוסות
2 גזרים גדולים, מקורצפים ופרוסים
1 תפו"א בינוני, קלוף וחתוך לקוביות
1 חופן קטן אצות היז'יקי (לא חובה)
1 צרור שמיר
לתיבול:
4 כפות רוטב סויה
1 כף משחת מיסו (אפשר להחליף בעוד רוטב סויה)
2 ליטר מים
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל
1. מחממים את שמן הזית בסיר, ומאדים בו את הבצל עד שקיפות.
2. מוסיפים את הפטריות, ומטגנים עד שהן מבהיקות ומשנות את צבען.
3. מוסיפים את הגזרים, ומטגנים עוד דקה.
4. מוסיפים את  שאר החומרים, פרט לחומרי התיבול, מביאים לרתיחה, ומבשלים כשעה, או עד שהכל מתרכך.
5. עכשיו מוסיפים את התיבול. מתחילים משתי כפות רוטב סויה, מערבבים, מחכים דקה וטועמים. מוסיפים עוד בהתאם לצורך. אני אישה של טעמים חזקים, בדרך כלל.
6. מוציאים את צרור השמיר ומשליכים (לקומפוסט! הוריי!)
לגריסים יש נטיה להמשיך לבלוע את המים של המרק עד אינסוף, אז אל תופתעו אם ביום שאחרי תגלו שמרקכם הפך לנזיד. אפשר לאכול אותו ככה, או להוסיף עוד נוזלים ותבלינים.