מרק גריסים וירקות

אני מתה על מרק גריסים, וכמעט ולא מכינה, כי רענן לא אוהב גריסים, אצל הילדים חלק לא אוכלים גריסים, חלק לא אוכלים חלק מהירקות, חלק לא אוכלים אף אחד מהירקות – רק מלחשוב על זה נהיה לי כאב ראש ואני מכינה מרק עוף או עדשים או משהו אחר שנמצא בקונצנזוס המרקים המשפחתי.

מרק גריסים

תמר הולכת שלוש פעמים בשבוע לגן הורים (שזה אומר שההורים הם הגננים והבית הוא הגן), ולא מזמן כשהפקדתי אותה באחד הבתים באחד הימים, מילא ריח של מרק גריסים את כל הבית, ולמרבית הצער, אני לא הייתי שם כדי לאסוף אותה ולטעום ממנו בסוף היום.

בשבוע שאחרי הגן התארח אצלנו, והחלטתי שזה יהיה זמן טוב להכין אחד בעצמי, ככה אוכל להיות בטוחה שלא אהיה הלקוחה היחידה שלו. הגן הוא טבעוני, ולכן, במקום לזרוק למרק כמה כנפיים או להשתמש בבסיס של ציר עוף, השתמשתי ברוטב סויה, במשחת מיסו ובאצות היז'יקי כדי לתת לו טעם. אם היו לי כמה פטריות מיובשות, הייתי עושה בהן שימוש ללא היסוס, אבל לא היו.

מרק גריסים

מרק גריסים וירקות

1 כוס גריסים (160 ג' בערך)
1 בצל קצוץ
1 סלסלה פטריות פרוסות
2 גזרים גדולים, מקורצפים ופרוסים
1 תפו"א בינוני, קלוף וחתוך לקוביות
1 חופן קטן אצות היז'יקי (לא חובה)
1 צרור שמיר
לתיבול:
4 כפות רוטב סויה
1 כף משחת מיסו (אפשר להחליף בעוד רוטב סויה)
2 ליטר מים
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל
1. מחממים את שמן הזית בסיר, ומאדים בו את הבצל עד שקיפות.
2. מוסיפים את הפטריות, ומטגנים עד שהן מבהיקות ומשנות את צבען.
3. מוסיפים את הגזרים, ומטגנים עוד דקה.
4. מוסיפים את  שאר החומרים, פרט לחומרי התיבול, מביאים לרתיחה, ומבשלים כשעה, או עד שהכל מתרכך.
5. עכשיו מוסיפים את התיבול. מתחילים משתי כפות רוטב סויה, מערבבים, מחכים דקה וטועמים. מוסיפים עוד בהתאם לצורך. אני אישה של טעמים חזקים, בדרך כלל.
6. מוציאים את צרור השמיר ומשליכים (לקומפוסט! הוריי!)
לגריסים יש נטיה להמשיך לבלוע את המים של המרק עד אינסוף, אז אל תופתעו אם ביום שאחרי תגלו שמרקכם הפך לנזיד. אפשר לאכול אותו ככה, או להוסיף עוד נוזלים ותבלינים.
מודעות פרסומת